למה רוב החיממים באינפרא-אדום נהרסים (ואיך תיקנו את זה)
המציאות לגבי חיממים באינפרא-אדום היא שהלחות היא האויב הגדול ביותר שלהם. דמיינו צינור קוורץ חם מאוד. עכשיו דמיינו שכמה טיפות מים או קצת ערפל פוגעים בו.**קראק.**זו תוצאה של שוק תרמי – דבר שקורה ברגע אחד. אפילו אם הזכוכית שורדת, המים יכולים לחדור לקצוות החשמליים של החיממה. ברגע שהמים נמצאים שם, נוצרים מעגלים קצרים והחיממה נהרסת. לכן בחרנו בדרגת הגנה IPX5 עבור המוצרים שלנו.
מה בעצם אומרת דרגת הגנה IPX5?
בשפה פשוטה: זה אומר שניתן להשתמש במים כדי לרסס את החיממה מכל כיוון, והיא לא תיפגע. לא הסתפקנו רק במכסה פלסטיקי – השקענו זמן בחיזוק החיבורים, בעיקר במקומות בהם הרכיב החיממה נמצא בקשר עם החוטים החשמליים. זהו בדרך כלל החלק הרגיש ביותר של רוב החיממות. למים יש הרגל מעצבן – הם זוחלים לאורך החוטים וחודרים לתוך ליבת החיממה. חסמנו את החיבורים האלו כדי שזה לא יקרה.
כיצד להתמודד עם ה”רוצחים השקטים”
במקומות עבודה עמוסים, לא תמיד הגורם להרס החיממה הוא שפיכת מים רבה – לפעמים זה רק ערפל וטיפות לחות. אם המים נאגרים על פני השטח החיממה, נוצרות אזורים חמים יותר. בסופו של דבר, החוטים החשמליים נהרסים. כדי למנוע זאת, השתמשנו בחומרי ציפוי מיוחדים ועיצבנו את המארז כך שהמים יזלו ממנו בקלות. לא יהיו אגירות של מים – לא יהיו בעיות.
דבר אחד שצריך לזכור
יש כאן ויתור – כאשר סוגרים את החיממה בצורה הדוקה כדי למנוע חדירת מים, החיממה לא יכולה “לנשום” בקלות. אם המארז סגור מדי, עלול להיווצר יותר מדי חום סביב הרכיבים החשמליים. וודאו שיש מספיק מקום לזרימת אוויר. כל עוד החיממה יכולה לנשום, הכל בסדר. בנינו את החיממות האלו עבור מקומות עבודה קשים – מקומות שבהם הרצפה אף פעם לא יבשה לחלוטין. כך החיממה הופכת לכלי שיכול לעמוד בתנאים קשים, בלי שצריך לקנות חיממה חדשה כל כמה חודשים.