בגלריות או במוזאונים, טמפרטורה לא מתאימה יכולה להיות בעייתית לא פחות מטמפרטורה נמוכה מדי. מערכות אוורור מאלצות את האבק לעוף באוויר, וגורמות לשינויים בלחות – דבר שפוגע במשטחים העדינים. עם הזמן, דבר זה פוגע בצבעים, בבדים, בעץ ובנייר – תנאים שפוגעים באופן סמוי בחיי הפריטים האמנותיים.
מה חשוב מבחינה טכנית? אנו משתמשים במערכות חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום. אלמנט חשמלי נקי מחמם את האנשים והחפצים ישירות, ולא את האוויר שמסביבם. החום נפלט החוצה באופן ממוקד, כך שהנוחות מגיעה מהר יותר, מבלי להחמות כל סנטימטר רבוע בחדר.
אורך הגל הוא הגורם החשוב ביותר. כדי להשיג נוחות בטווח קרוב, ללא אור עז, אינפרא-אדום בגל אמצעי הוא הפתרון הטוב ביותר – הוא מחמם את המשטחים תוך שהוא מפחית את תנועת האוויר. המערכת פועלת על מתח חשמלי של 220–240V, וצריכה 1.5–2.0 kW, בהתאם למודל. ניתן לשלב אותה עם תרמוסטט כדי לשלוט בטמפרטורה בצורה אחידה. המערכת מיועדת לשימוש בתוך ומחוץ לבניין, ויש בה גם תכונות בטיחותיות כמו הגנה מפני הפילה.
למה זה עובד בסביבה זו? גלריות ומוזאונים זקוקים לחימום שאינו פוגע בפריטים האמנותיים: תנאים יציבים, חלוקה אחידה של החום, וללא להבות או תוצרי בעירה. אינפרא-אדום מונע את תנועת האוויר שנושא איתו אבק, ומפחית את ההבדלים בטמפרטורה, מה שמפחית את עומס העבודה על מערכות האוורור.
במרפסות, אותה שיטה מאפשרת שימוש במערכת החימום לאורך כל העונה. המבקרים יכולים להיות בנוחות, ללא רעש או רוחות, והצוות יכול לשלוט בטמפרטורה בכל אזור בנפרד. בתוך החדר, החום נשאר באזורים הרצויים – ליד הרצפה, ליד היצירות האמנותיות, ליד האנשים – כך שניתן לשמור על טמפרטורה קבועה.
הפרטים המעשיים חימום באמצעות אינפרא-אדום הוא חימום כיווני, כך שהמיקום חשוב מאוד. יש להפנות את החום למקומות בהם נמצאים האנשים, ולהימנע מחשיפה ישירה למסגרות או זכוכיות שעלולות לשקף את החום. בגלריות, אנו ממקמים את מערכות החימום בצורה שתאפשר חימום אחיד, ללא נקודות חם מרוכזות.
מכיוון שהנוחות נחווית על ידי המשטחים, ניתן לשמור על טמפרטורה נמוכה יותר מאשר בחימום באמצעות אוורור. דבר זה יכול לחסוך אנרגיה, אך יש להתאים את התרמוסטט כך שיאפשר נוחות עקבית, ולא חום מרבי. אם משתמשים במערכת החימום יחד עם מערכות אוורור קיימות, יש להפריד ביניהן כדי שתנועת האוויר והחום הקרינתי יהיו מאוזנים.