כיצד לבחור את ההספק הנכון לנורות בחדר האמבטיה שלכם
ראיתי יותר מדי מקרים שבהם העיצוב הטכני של הנורות לא היה נכון. יש חדרי אמבטיה קטנים שבהם משתמשים בנורות בעלות הספק גבוה מאוד, מה שגורם לחדר להפוך לסאונה ולבזבוז הרב של חשמל. לעומת זאת, יש חדרי אמבטיה גדולים שבהם הנורה פשוט לא מספיקה, כך שאתם נשארים בקור בזמן שאתם מייבשים את עצמכם.
לא מדובר בדבר מסובך, אך זה תלוי בגודל החדר ובמיקום בו אתם עומדים.
בחירת ההספק המתאים
אם מדובר בחדר אמבטיה קטן (פחות מ-4 מטרים רבועים), עדיף להשתמש בנורות בעלות הספק של 400–600 ואט. חדרים קטנים שומרים על החום שנוצר. אם תנסו להשתמש בנורה בעלת הספק של 1000 ואט, תקבלו חשבון חשמל גבוה מאוד – וכנראה שהנורה תישרף מהר יותר, כי היא תישאר חמה מדי.
לחדרי אמבטיה בגודל בינוני (5–10 מטרים רבועים), עדיף להשתמש בנורות בעלות הספק של 800–1200 ואט. אך יש טיפ חשוב: אל תשתמשו בנורה אחת בלבד. עדיף להשתמש בשתי נורות, כך שהחום יתפזר בכל החדר.
אם מדובר בחדר אמבטיה גדול – יותר מ-12 מטרים רבועים – תצטרכו נורה בעלת הספק של 1500 ואט או יותר, כדי שתרגישו את ההבדל.
תחושת החום
חשוב להבין שקרני האינפרא-אדום אינן מחממות את האוויר, אלא אתכם. לכן, גובה ההתקנה של הנורה הוא חשוב מאוד. אם הנורה מותקנת גבוה מדי, החום לא יגיע לעורכם. אם היא מותקנת נמוך מדי, יש סיכוי שתישרפו. חשוב למצוא את האיזון הנכון.
אנו משתמשים בנורות בעלות גלים קצרים מסיבה מסוימת – הן מחממות אתכם מיד. אין צורך להפעיל אותן 20 דקות לפני האמבטיה כדי שהחדר יתחמם. די להפעיל אותן, ומיד תרגישו את החום. זו תחושה נהדרת.
הקושי בבחירת ההספק
הספק גבוה יותר אכן מביא לחימום מהיר יותר. אך יש גם חסרון – נורה בעלת הספק גבוה מאוד גורמת ללחץ רב על החוטים הפנימיים של הנורה ועל הזכוכית שלה. צריך למצוא את האיזון בין חימום מהיר לבין חיי הנורה הארוכים.
וחשוב מאוד לבדוק את החיבורים והמפסקים של החשמל. אין דבר גרוע יותר מאשר המפסקים יפסיקו לעבוד באמצע בוקר קר בינואר, בגלל שהמערכת לא יכולה לעמוד בעומס.